אחד הסרטים החריגים והיפים ביותר בנוף הקולנוע הישראלי של שנות ה-80. הפיצ'ר הראשון של עמוס גוטמן הוא למעשה אוטוביוגרפיה שחושפת את האמן בשתי האובססיות המרכזיות של חייו : סרטים וגברים. סרטו של גוטמן היה הראשון שנגע באופן רציני בחיי הרגש, הפנטזיה והמין של הומרוצה לעשות סרט אבל מתמודד עם יצר הרס עצמי שמאיים על פוריותו.
"נגוע מבטא את מה שהיה קורה לי אילו לא הייתי עושה קולנוע" - עמוס גוטמן. זוכה שלושה פרסי "כינור דויד".
