סיפורם של בוני פארקר וקלייד בארו משמש תירוץ נפלא לאמירה מורכבת, על האמריקנה ועל הז'אנרים ההוליוודיים. ארתור פן מתעד בחינניות ובקסם רב את הולדת הגנגסטריזם, בשנות השלושים, כשהוא משלב מרכיבים מהמערבון ומהמלודרמה ההוליוודית. ארוטיקה מודחקת ואלימות משמשים בער בתוך עולם של רומנטיקה פסטוראלית - ושילובם הוא מאבות הטיפוס של הז'אנרים. פן עוסק גם במיתוסים האמריקאים ובמדיה כמחוללת מיתוסים אלה. בצד מרכיביו הפילוסופיים והבידוריים של הסרט המופתי הזה, מצליח פן לקיים גם בית ספר שלם לשפת הקולנוע.
