אדם חוזר לביתו בשעה שמעולם לא היה בו. כשהאור נופל בו שונה, כשזמזום המקרר הוא הצליל היחיד שנשמע בו. אדם חוזר לביתו בשעה של היום שמעולם לא חזר בה ולרגע נדמה בעיניו שזהו ביתו של זר, עומד ריק ודומם בשעת צהריים נטושה. אדם חוזר לביתו ולפתע הוא יכול לראות דברים נפלאים ונשכחים. חלקיקי אבק מתערבלים באלומת אור לבנה. אשתו ישנה במיטתם, נשימתה עולה ויורדת תחת מגזין עיצוב שעל בטנה. מדבקת מחיר ישנה מצדו השני של השולחן. אדם חוזר לביתו כתייר ומביט מזווית אחרת על הדברים שמרכיבים את חייו. על מגרש החניה, על חדר המדרגות, על תיבות הדואר המלאות. אדם חוזר לחייו בשעה שמעולם לא היה בהם ומביט בהם כילד שהיה, והם שוב שופעים מסתורין. המסדרונות, המעברים. חדרי התחזוקה. אדם עומד ומביט מן הצד בחייו, אבל האם אלו הם עדיין חייו?
